עובדי קבלן בישראל – זכויות והיבטים משפטיים

נתחיל בדוגמא: עובדי הנקיון באוניברסיטת תל אביב הם עובדים קבועים שמנקים את מסדרונות ההשכלה במשך שנים.

ככאלה, הם מקבלים שכר מינימום זעום ונאלצים לעבוד שעות ארוכות. המשבר הכלכלי אחרון היווה תירוץ נהדר לפיטורי העובדים ללא פיצויים הולמים ותוך התעלמות מוחלטת מהאפקט ההרסני שיש למהלך הזה על העובדים עצמם.

אוניברסיטת תל אביב המתנהלת באופן מחפיר העדיפה לקצץ בהוצאות במקום לפנות לתהליך הבראה יסודי, כפי שנדרש ממוסד בסדר גודל כזה.

אחת ההחלטות של האוניברסיטה היא להשתמש שירותיהם של חברות עובדי קבלן ובכך להימנע "מכאב הראש" הכרוך בגיוס העובדים ומתן קביעות ותנאים סוציאליים הולמים.

לקבלת ייעוץ אישי חייג/י עכשיו: 072-334-2000

בלית ברירה יצאו עובדי הקבלן, מגובים בסטודנטים שלרגע הצטרפו למאבק חברתי צודק ולא רק למאבק על שכר הלימוד שלהם, למאבק במנהלי האוניברסיטה. שום הכרעה ממשית עוד לא נתקבלה בנושא. נכון לכתיבת שורות אלה, עובדי התחזוקה יאבדו את עבודתם לטובת עובדי קבלן.

דוגמא נוספת הפעם מהצד ההפוך: בעקבות ההפרטה של מוסדות הציבור הוחלט להעביר את נושא האבטחה במשרד הפנים של מזרח ירושלים לידי קבלן פרטי.

עובד אבטחה באותו משרד נהג לקבל הטבות כספיות ומיניות תמורת קידום מאסיבי בתורים הבלתי נגמרים. כשנתפס המאבטח עלתה סוגייה אחרת: כיצד לשפוט אותו? האם כעובד ציבור אשר העונש על לקיחת שוחד יכול להגיע לכדי מאסר? או כעובד במגזר הפרטי אשר יכול להיות מואשם בעבירת "עושק" בלבד?

אחרי הכול, המאבטח אמנם עבד במקום "ממשלתי" אך מעסיקו הפורמלי היה מהמגזר הפרטי ותנאיו התעסוקתיים -  בהתאם.

 

שתי הדוגמאות הללו הן רק טיפה בים לעומת הבעייתיות הרבה שמייצר המושג "עובדי קבלן". במאמר הבא נסקור את המושג הנ"ל מהיבטים משפטיים ונתמקד בשינויים שנעשו בחוק ובזכויות עובדי הקבלן בישראל.

רקע כללי - עובדי קבלן בישראל

ישראל שאפה להיות מדינת כל אזרחיה ומקמיה שאפו לחברה סוציאלית מתקדמת. בחברה כזו, כל פרט מקבל את המגיע לו מהמדינה שדואגת לאזרחיה. ובכן, שאיפות לחוד ומציאות לחוד. בשלושים השנים האחרונות עוברת המערכת המדינית–כלכלית למודל של כלכלה חופשית, בדומה לאחות הגדולה מאמריקה.

הביטוי החריף ביותר של כלכלה זו היא ההפרטה. הפרטה היא פעולה הלוקחת את הכוח מידי הגוף השולט, קרי, הממשלה, ומעבירה אותו לידיים פרטיות. כך, במקום אינטרס לאומי חברתי קיבלנו אינטרס כלכלי גרידא, כלומר, רווח כלכלי.

 

מצדדי תוכנית ההפרטה טוענים כי השינויים הגלובלאליים ומבנה המשק בישראל מחייבים התנעה פרטית שתזרים כסף למשק ותעודד משקיעים זרים. כמו כן, ההפרטה מתגאה ברעיון כי כל אדם יכול להרוויח כמיטב יכולתו, ללא קשר למין גזע או דת, ועל זה נאמר - אשרי המאמין.

כך או כך, מכונת ההפרטה לא פסחה על שום תחום לרבות מפעלים גדולים אשר היו שייכם למדינה וכפועל יוצא מכך, לאזרחי המדינה ומשרדים ממשלתיים אשר עובדיו אינם יכולים יותר ליהנות מהארומה המתלווה למושג "עובד מדינה".

ההפרטה יצרה את הצורך לייעל ולמדר את המערכות, לרבות משאבי אנוש. גיוס העובדים הפך להיות סקטור נפרד וכך נוצרו חברות קבלן, חברות כוח אדם וחברות השמה.

כיום, חברות אלה הן תחנה הכרחית בדרך למציאת מקום עבודה.

קבלן כוח אדם - הגדרה משפטית

 

קבלן כוח אדם הוא גוף המספק שירותי כוח אדם של עובדים למען מעסיק אחר. כפועל יוצא מכך, עובד המעוסק באמצעות קבלן הוא "עובד קבלן".

רק בשנת 1996 חוקקה הכנסת את "חוק העסקת עובדים אצל עובד קבלן" וקבעה כי עובד קבלן מחוייב בקבלת רשיון לעסוק בתחום שירותי כוח אדם ממשרד הת"מת. החוק מסדיר את יחסי עובד מעביד בין הקבלן לעובדיו המושתתים על חוזה רשמי, פרטי או חוזה קיבוצי. כיום, ישנו חוזה קיבוצי המסדיר את תנאי עובדי הקבלן מול חברת הקבלנות ומפרט את התנאים הדומים לכל יחסי עובד מעביד אחרים.

החוק החשוב הזה שעוד נחזור אליו בהמשך נחקק בעקבות אינטרסים צרים הן של חברות הקבלן והן של החברות המשתמשות בשירותיהן.

נסביר: העיקרון שהנחה את קיומן של חברות קבלן הוא ההחלפה של עובדים בשעת הצורך ובאופן זמני בלבד.

החוק מפרט את המקרים בהם יש צורך בעובדי קבלן זמניים: החלפת עובדת בחופשת לידה, החלפת עובד בחופשת מחלה, עקב תאונת עבודה או אבדן כושר עבודה מכל סיבה שהיא, עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום, איוש כוח אדם לביצוע פרוייקט קצוב בזמן (אשר נערך מראש) תגבור זמני של כוח אדם עקב צרכים עונתיים או תקופתיים, לחץ עבודה בלתי צפוי, פרוייקט חדש הזקוק לייצוב עד להטמעה מלאה, איוש משרות טכנולוגיות או מדעיות מיוחדות במינן ועובדים במוקדי שירות הטלפוני.

יחד עם זאת וכיאה לבני אדם, מעסיקים השתמשו בשירותיהן של עובדי קבלן על מנת לחמוק מלתת את כל התנאים המגיעים לעובדים קבועים וכך לחסוך בעלויות משמעותיות.

התוצאה של גישה זו גרמה לחוסר צדק משווע כלפי עובד הקבלן הן מצד הקבלן והן מצד המעסיק הזמני. במילים אחרות – עבדות מודרנית.

עובדי הקבלן אשר לא קיבלו תנאי עבודה נאותים מהמעסיק הפורמלי שלהם הוזמנו לתת עבודה אצל מעסיק אחר אשר היה מפטר אותם בדיוק כאשר היה צריך לתת להם תנאים מלאים, שוכר אותם שוב באותם תנאים מחפירים, וכך הלאה. זכויות עובדים? לא במקרה הזה...

בעיה נוספת שהתפתחה בעקבות הגישה הפסולה הזו היא הבדל המעמדות במקום העבודה הזמני בין העובדים הקבועים שקיבלו תנאים יותר טובים ואף זכו לשכר גבוה יותר, ובין עובדי הקבלן שתנאי העסקתם היו נחותים באופן משמעותי.

החוק מסדיר את התפקידים של כל אחד מהגורמים:

  • המעסיק הפורמלי שהוא קבלן כוח אדם ואיתו יש לעובד הקבלן יחסי עובד מעביד הכרוכים בהסכם קיבוצי.
  • המעסיק בפועל שאצלו נעשית העבודה והוא אחראי לסדר היום של עובד הקבלן.

המשמעות המלאה של הסדר זה היא שעובד הקבלן מקבל את משכורתו מידי חברת הקבלנות. העובד מקבל גם תנאים סוציאליים בדיוק כמו כל עובד אחר לרבות אבטחת פנסיה, ימי הבראה ומחלה ופיצויים מלאים במקרה של פיטורים.

למעשה, עובד קבלן אשר מועסק אצל חברת קבלנות יותר מתשעה חודשים רשאי לקבל קרן פנסיה והשתלמות ללא קשר למספר המעסיקים בפועל שעבד למענם. לא תהיה תקופת המתנה לאחר תשעה חודשים והתנאים יעברו כפי שמהם בין מעסיק למעסיק.

הבעיה היחידה שנותרה היא עניין הזמניות. שום עובד אינו אוהב שחרב הפיטורים מרחפת מעליו באופן תדיר. כל עובד שואף לקביעות ואבטחת הכנסה לאורך שנים רבות.

עדיין, עיקרון הזמניות נשאר כשהיה אך עבר שינויים אשר התבטאו בהרחבת החוק, נכון לשנת 2008.

עובדי קבלן – תחומים

יש להבדיל בין חברות השמה, חברות קבלן, חברות כוח אדם ו "מיקור חוץ. (OUTSOURCING)"  בגדול, חברות קבלן נקראות נותני שירותים והן מתמחות בתחומים ספציפיים כמו נקיון ואבטחה, בעוד חברות כוח אדם מתפרשות על תחומים רחבים יותר כמו הנדסה, ביוטכנולוגיה, פרויקטים מיוחדים ועוד.

חברות השמה הן סקטור נפרד של חברה מסויימת המגייסת עובדים או אנשים לפרוייקטים מיוחדים. חברת "טבע" למשל, מחזיקה חברת השמה הדואגת לגיוס עובדים לשורות החברה בלבד.

כך או כך, עובדי קבלן הם סטנדרט במשק הישראלי ונוגעים לכל התחומים. יחד עם זאת, עובדי קבלן שהכי נינוחים להינזק מהמערכת הם אלה העובדים בתחומים כמו נקיון, אבטחה, פרוייקטים עירוניים, קופאיות וסופרות מלאי.

אלה האנשים שצריכים לדעת את זכויותיהם ולעמוד עליהם בכל הזדמנות. מצד המעסיק בפועל יש להבין כי בתחומים טכנולוגיים או הנדסיים מקום העבודה משקיע משאבים גדולים על מנת להכשיר את העובד ולהטמיע אותו במערכת. בתחומים אלה, עובד המוכיח את עצמו, סביר להניח שיגוייס לאלתר לטובת החברה.

יחד עם זאת, בתחומים שאינם דורשים הכשרה ארוכת טווח כמו אבטחה ונקיון, קל יותר להפסיק את ההתקשרות עם עובדי הקבלן ולהזמין עובדים חדשים. לכן, עובדי קבלן בתחומים אלה נוחים יותר לפגיעה וניצול.

הגנה על עובדי קבלן

החוק המסדיר את עינייניהם של עובדי קבלן מגן על העובדים במקרים הבאים:

  • שכר מינימום – הן המעסיק בפועל והן המעסיק הפורמלי מחוייבים להעניק לעובד שכר מינימום על פי הקבוע בחוק. שכר המינימום במשק מתפרסם ומתעדכן מדי פעם וחוסר ידיעה אינה פוטרת מעונש במקרה של אי תשלום. למען ההגינות נציין כי שכר המנימום הוסדר בחוק עוד בשנת 1987
  • קבלני כוח אדם המביאים עובדים זרים למדינת ישראל נדרשים להיתר מיוחד ממשרד הת"מת. ואינם רשאים לדרוש כסף על שירותיהם אך מחוייבים לתת את כל התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק
  • עובד קבלן יועסק 43 שעות בשבוע אלא אם כן אצל המעסיק בפועל קיים שבוע עבודה אחר. במקרה כזה מחוייב המעסיק בפועל להודיע מראש על שעות העבודה המיוחדות ובמידה ויש הסכמה מחייב העובד לשעות שקבע המעסיק
  • העובד יהיה רשאי לקבל שעות נוספות בסדר גודל של 25% בשעתיים הראשונות ו – 50% החל מהשעה השלישית
  • במקרה של הסכם קיבוצי הקובע שכר גבוה יותר לשעות נוספות, יהיה העובד רשאי לקבל את הסכום הגבוה יותר
  • מעביד יהיה חייב לשלם לעובד הוצאות נסיעה על פי כרטיס מוזל בתחבורה הציבורית ובכל מקרה סכום הנסיעות לא יעלה על 21.14 שקלים ליום
  • קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים אחרים במקרה של שביתה או השבתה מתוקף הסכם קיבוצי או שביתה כללית
  • מעביד לא יפטר עובדת קבלן אשר נכנסה להיריון במהלך העסקתה

החוק מסביר ומפרט גם בתחומים נוספים ןחשובים כמו מתן דמי הבראה ומחלה, דמי חופשה, חופשה שנתית, חופשה עקב אבל ותנאי הפסקת האוכל לעובדי קבלן. החוק דוגל בגישה של השוואת תנאי העבודה של עובדי קבלן לתנאי העבודה של כל עובד אחר זאת משום שבדבר אחד החוק לא יכול להתערב והוא חוסר הקביעות של עובד הקבלן.

סעיף 12א

סעיף 12א בחוק הסדרת תנאי העסקה של עובדי קבלן, גורס כי עובד קבלן אשר הועסק ברציפות במשך תשעה חודשים יהפוך להיות עובד קבוע של המעסיק בפועל. הרחבה זו נוגעת לכל התחומים מלבד תחום המחשוב.

סעיף 12א הועלה על שולחן הכנסת בשנת 2000 אך נכנס לתוקפו רק בשנת 2008 וזאת משום שהממשלה הייתה אחד מהמזמינים הראשיים של עובדי קבלן. המשמעות של סעיף זה היא שלא ניתן לפטר עובדי קבלן רק על מנת לשכור אותם שוב ולהימנע מתשלום פיצויים ותנאים סוציאליים.

גם סעיף זה נבע מצורך ממשי כאשר אלפי עובדי קבלן מצאו את עצמם עובדים במשך שנים באותו מקום אך לא זוכים לשום הטבה, תנאים מיוחדים, העלאה במשכורת או פיצויים במקרה של פיטורים.

במשך שמונה שנים, מאז הועלה החוק על שולחן הכנסת, ניצלו תאגידים גדולים את הפירצה בחוק וחסכו מאות מיליוני שקלים על גבם של עובדי הקבלן. הרחבת החוק על פי סעיף 12א שמה קץ לפרקטיקה הפסולה הזו.

בתום תשעה חודשים המעסיק בפועל רשאי לפנות לעובד הקבלן ולגייס אותו באופן קבוע. העובד רשאי להסכים לתמאים החדשים או לסרב ולהישאר עובד קבלן אצל חברת הקבלן. במידה והוא מסכים, חוזה חדש נחתם בין המעסיק לעובד ותנאי העובד משתפרים לעין שיעור שכן הוא עולה על מסלול של "קביעות".

בנוסף, חשוב לדעת כי תשעת החודשים בהם עבד עובד הקבלן אצל המעסיק בפועל מצטרפים לספירה החדשה ולא נמחקים. עובד קבלן אשר נשכר על ידי המעסיק בפועל לא מחוייב לחברת עובדי קבלן בשום צורה.

פיטורים ופיצויים

החוק מסדיר את תשלום הפיצויים במקרה של פיטורי עובדי קבלן כאשר העיקרון המנחה הוא שהמעסיק הפורמלי הוא זה הנושא באחריות לתחום הפיצויים והפיטורין.

המקרים הבאים רשאי עובד קבלן לקבל פיצויי פיטורין:

  • בתום תקופת העסקה אצל מעסיק בפועל, המעסיק אינו מעוניין להמשיך בהתקשרות עם עובד הקבלן אך חברת הקבלן אינה מציעה לו עבודה חלופית, ייחשב הדבר כפיטורים והעובד יהיה רשאי לקבל פיצויים ובתנאי שעבד לפחות שנה אצל המעסיק הפורמלי.
  • גם בתקופת המתנה בין עבודות, מחוייב המעסיק הפורמלי, קרי חברת הקבלן, לשלם לעובד את משכורתו. במידה ואין כך הדבר ייחשב הדבר לפיטורים והעובד יהיה רשאי לקבל פיצויים מלאים. חשוב לציין כי במידה ולעובד הקבלן הוצעה עבודה חלופית והוא איננו מעוניין בה ייחשב הדבר כהתפטרות והעובד לא יהיה זכאי לתשלום פיצויים.

התקשרות עם חברת עובדי קבלן

השינויים וההרחבות בחוק העסקת העובדים על ידי עובדי קבלן וחתימת ההסכם הקיבוצי המסדירים את התנאים של עובדי הקבלן הופכת את ההתקשרות עם חברות אלה לקלה ובטוחה יותר. בנוסף, התקשרות עם חברת עובדי קבלן אינה חייבת לנבוע מתוך חולשה תעסוקתית או כלכלית.

המשק הישראלי המודרני בנוי על מידור המחלקות והסקטורים. ההתכנסות אל תוך חברות ותאגידי ענק מחייבות חברות כוח אדם אשר מספקות עובדים ושירותים זמניים. חברות קבלנות נמצאות בכל מקום ומציעות את שירותיהן לכולם. לצורך העניין, מדובר במקום עבודה לכל דבר ועם כל המשתמע מכך.

אמנם, חברות קבלנות רבות מסתפקות בשכר מינימום זעום אך לפחות מאפשרות הכנסה קבועה ופלטפורמה לשינוי המצב התעסוקתי והכלכלי של העובד בשורותיה.

חשוב לוודא כי ההתקשרות עם חברת עובדי קבלן נעשית על בסיס חוזה כתוב אשר מסדיר את זכויות העובד על פי החוק במדינת ישראל.

עובד קבלן – דע את זכויותיך!

פרשות של ניצול עובדים מתרחשות כל הזמן ובכל מקום. רובן אינן זוכות להד תקשורתי והניצול ממשיך ללא קושי. כרגיל, ניצול החלשים הוא כנראה הדבר הכי קל לעשות. החלשים אינם מסוגלים לעמוד על זכויותיהם מפחד שיאבדו את מקור פרנסתם. בלית ברירה, הניצול הציני של עובדי הקבלן נמשך ונמשך.
אבל, עובדי קבלן אינם לבד.

המערכת המשפטית וכן משרדי עורכי דין יכולים לדאוג לכך שזכויות העובד יישמרו ובמקרה של הפרת הזכויות, האשם יבוא על עונשו. באופן פרדוכסלי, ככל שיותר עובדים יתלוננו על העוולות שנעשות להם כך יפחת הניצול ועובדי הקבלן בישראל יקבלו את המגיע להם לפי משורת הדין.

מדובר בידע אותו ניתן לרכוש בקלות. בעולם הטכנולוגי, האינטרנטי, ניתן לוודא כל זכות וכל שינוי בחוק. ידע, במקרה של זכויות עובד קבלן, הוא כוח בל ישוער. עובד המודע לזכויותיו יכול להמנע מאי נעימויות ומניצול כוחו. אל תהססו לדרוש את זכויותיכם, זה מגיע לכם, על פי חוק!!

לקבלת ייעוץ אישי חייג/י עכשיו: 072-334-2000

 


עובדי קבלן | יחסי עבודה וזכויות עובדים | זכויות נשים | זכויות עובדי קבלן | זכויות עובדי חברות שמירה | סכסוכי עבודה | נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה
עובדי קבלן בישראל – זכויות והיבטים משפטיים מבחינת דיני עבודה וזכויות עובדים!