נאמני תעסוקה

המאמר של רותי סיני ב"הארץ" ביום שישי על מפעל אינטל בקרית-גת החזיר אותי כמעט עשר שנים אחורה לתקופה שבה עבדתי במפעל אינטל בירושלים כסטודנט. אני הייתי חלק מעובדי הקבלן שעבדו באינטל והיוו את רוב המועסקים במפעל. באינטל יש הבחנה ברורה, ויזואלית, בין עובד קבלן לעובד חברה ע"י תגים שהעובדים מחויבים לענוד על צווארם בזמן העבודה. עובדי החברה עונדים תגים כחולים ועובדי הקבלן תגים ירוקים. המסמן הזה מכיל בתוכו קונטקסט גלוי וסמוי. הקונטקסט הגלוי כולל הטבות לעונדי התג הכחול לעומת עונדי התג הירוק שבאים לידי ביטוי בקפיטריה(מחירים זולים יותר), בחדר האוכל, בטיולים ובימי הכיף(המיועדים רק לתגים הכחולים), בהסעות לעבודה(המיועדים לתגים הכחולים ועל בסיס מקום פנוי לתגים הירוקים), וכמובן במשכורת והתנאים הסוציאלים.