נאמני תעסוקה

אסופת מאמרים המתפרסמים באתר 'עבודה שחורה'

אסופת מאמרים המתפרסמים באתר 'עבודה שחורה'

אסופת מאמרים המתפרסמים באתר 'עבודה שחורה'

המאמר של רותי סיני ב"הארץ" ביום שישי על מפעל אינטל בקרית-גת החזיר אותי כמעט עשר שנים אחורה לתקופה שבה עבדתי במפעל אינטל בירושלים כסטודנט. אני הייתי חלק מעובדי הקבלן שעבדו באינטל והיוו את רוב המועסקים במפעל. באינטל יש הבחנה ברורה, ויזואלית, בין עובד קבלן לעובד חברה ע"י תגים שהעובדים מחויבים לענוד על צווארם בזמן העבודה. עובדי החברה עונדים תגים כחולים ועובדי הקבלן תגים ירוקים. המסמן הזה מכיל בתוכו קונטקסט גלוי וסמוי. הקונטקסט הגלוי כולל הטבות לעונדי התג הכחול לעומת עונדי התג הירוק שבאים לידי ביטוי בקפיטריה(מחירים זולים יותר), בחדר האוכל, בטיולים ובימי הכיף(המיועדים רק לתגים הכחולים), בהסעות לעבודה(המיועדים לתגים הכחולים ועל בסיס מקום פנוי לתגים הירוקים), וכמובן במשכורת והתנאים הסוציאלים.

מנחה: עו"ד אורנה לין דוברים: פרופ' פרנסס רדאי, האוניברסיטה העברית והמכללה למינהל מר צחי טבקמן, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הכללית החדשה מר חזי אופיר, אגף האכיפה, משרד התמ"ת עו"ד מיכל פרג, מרכזת ענף חברות הניקיון ותחזוקת מבנים, לשכות המסחר עו"ד עופר יוחננוף, מנהל מחלקת משפט העבודה בהתאחדות התעשיינים גב' סימה רמתי, מזכירת איגוד עובדי הניקיון והאחזקה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה עו"ד איתי סבירסקי, הקליניקה למשפט ורווחה, אוניברסיטת תל אביב והפורום לאכיפת זכויות עובדים מר אוהד רותם, עובד שמירה בחברה הקבלנית "צוות 3" במכון ויצמן ומיוזמי התארגנות עובדי השמירה במכון ויצמן.

בין השנים 1995 ל- 2003 הוכפל כמעט מספרם של המאבטחים והשומרים בישראל. מספרם עלה מ- 24.3 אלף ל- 46.5 אלף, גידול של 91% . העלייה הייתה כמעט רציפה, למעט שנת 2000 שבה פחת מספרם של המאבטחים והשומרים. עלייה חדה במספרם של השומרים והמאבטחים נרשמה בשנות האינתיפאדה השנייה, בשנים 2001- . 2003 , שבהן הגיע סך התוספת של מאבטחים ושומרים לכ- 40% מסך הגידול בעובדים אלו בין 1995 ל- 2003 2003 , מ- 13 אלף ל- 32 אלף – עיקר הגידול נרשם במאבטחים. מספרם גדל פי שנים וחצי בין השנים 1995 בהתאמה. לעומת זאת, הגידול במספר השומרים היה קטן יחסית. על פי נתוני סקר כ"א גדל באותו פרק זמן . מספר השומרים ב- 28% הגידול הניכר במספר המאבטחים ביחס לגידול המצומצם במספר השומרים נבע בעיקר מהחמרת המצב הביטחוני הואיל והשמירה היא בעיקרה מקצוע "משטרתי" שהעוסקים בו פועלים למניעת פשיעה בעוד שהאבטחה היא מקצוע "ביטחוני" שהעובדים בו עוסקים בעיקר במניעת פיגועים.

מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים. על-פי פרסומים בכלי התקשורת, מורים רבים בישראל מועסקים באמצעות גופים מתווכים, ובהם עמותות הורים, חברות כוח-אדם ו"אגודות חינוך". בפרסומים אלו נטען, בין השאר, כי בירושלים מועסקים מאות מורים באמצעות "אגודת רנה קסין" ובאמצעות חברות פרטיות ובתל- אביב מועסקים כ 2,000- מורים באמצעות חברה-בת של עיריית תל-אביב – כל זאת בתנאי העסקה ירודים, השונים מאלה של עובדי הוראה שהמדינה מעסיקה או שמועסקים ישירות ברשויות המקומיות. 1 מהמסמך עולה כי העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים קשורה בקשר ישיר לסוגיית "תוכנית הלימודים הנוספת" (תל"ן) במוסדות החינוך. על-פי רוב מורים המועסקים בדרך זו נשכרים כמורים ללימודי העשרה במסגרת תל"ן בתנאים פחותים מאלה של כלל עובדי ההוראה, ואחר כך משתלבים במערכת השעות הרגילה באותם תנאים שבהם הועסקו במסגרת התל"ן. העסקת המורים בתנאים האלה מנוגדת להנחיות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך ונעשית ללא פיקוח הולם של המשרד.

במסמך זה מובא אומדן העלות התקציבית של הצעת חוק למניעת העסקה פוגענית, התשס"ה 2005- . שהגישו חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן ב 7- בפברואר 2005 הצעת החוק מגדירה לראשונה "התנכלות לעובדים": פגיעה בעובדים לסוגיה, כמו השפלה, הלבנת פנים, אלימות מילולית או פיזית, קיזוז שכר בגין הכשרה מקצועית שהמעביד נותן והטלת קנסות משמעתיים המקוזזים משכרו של העובד. נוסף על כך, הצעת החוק נוגעת לכל חוקי העבודה הקיימים בישראל, ובהם חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987 , ופקודת מס הכנסה, שנקבעה בה חובת הדיווח והתשלום של המעסיק לרשויות המס בגין העסקת עובדיו, ומגדירה הפרה של כל אחד מהם "העסקה פוגענית" שהיא עבירה שדינה קנס בשיעור האמור . בסעיף 61 (א)( 3) לחוק העונשין, התשל"ז 1977- בהצעת החוק מוצע לנקוט צעדים לחיזוק אכיפתם של חוקי עבודה, ובהם הקמת ענף למניעת העסקה פוגענית במשרד התמ"ת, מתן אפשרות לארגון עובדים ו/או לארגון העוסק בזכויות אדם בעבודה לתבוע מעסיק בגין הפרת החוק, ומתן אפשרות לבית-הדין לעבודה לפסוק פיצוי עד לסכום של 50,000 ש"ח לעובד בגין הפרת החוק, ללא הוכחת נזק. חידוש נוסף הוא ייסוד ענף ביטוח חדש במוסד לביטוח לאומי, אשר יגבה סכום השווה ל 5%- משכר עובדים במקומות עבודה לא מאורגנים (עד לתקרת השכר הממוצע במשק) וישלם גמלאות לעובדים שנפגעו מהעסקה פוגענית ואינם זכאים לגמלאות קיימות. במסמך זה מובא אומדן תקציב ראשוני בלבד, שכן הצעת החוק מנוסחת בכלליות, ולכן קשה להעריך ביתר דיוק את המשמעויות התקציביות שלה. הקושי העיקרי מתעורר בכל הקשור ביצירת ענף ביטוח חדש במוסד לביטוח לאומי, שכן הערכת העלות כרוכה בהגדרה מדויקת של מקומות עבודה לא מאורגנים שבהם ייגבו ההפרשות, של גובה הגמלה ושל התנאים לקבלתה. האומדן אינו מביא בחשבון השפעות עקיפות של הצעת החוק, ובהן התרחבות היקף גמלאות דמי אבטלה בשל אבטלה שתיווצר מייקור עלות העבודה ועלייה מסוימת בתקציבי מכרזים שהממשלה עורכת בגין הקשחת התנאים (סעיף 14 בהצעת החוק). כמו כן, האומדן אינו מביא בחשבון את הגידול בהכנסות המדינה עקב תוספת קנסות שיוטלו על מעסיקים שיפרו חוק זה. האומדן הראשוני של עלות הצעת החוק הוא 22.2 עד 23.1 מיליון ש"ח לשנה – 17 מיליון ש"ח בגין תוספת תקציב לייסוד ענף ביטוח חדש במוסד לביטוח לאומי, 3.0 עד 3.9 מיליון ש"ח בגין העסקת מפקחים חדשים באגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת ותובעים נוספים בלשכה המשפטית במשרד התמ"ת ו 2.2- מיליוני ש"ח בגין תוספת שופטים לבית-הדין לעבודה.